המרכז הישראלי לרפואה טבעית

 

לא אחת אנו שואלים את עצמנו מה מיקומה של הרפואה הטבעית בישראל?

האם זהו מקצוע מוכר שכל אם הייתה רוצה שהבן/בת שלה ילמדו, ויגרמו נחת...

לעיתים אנו עדים ליחס מזלזל מצד הממסד הקונבנציונאלי, ולעיתים כאשר ישנה המלצה או סיפור הצלחה של מטפל אלטרנטיבי, אנו נתקלים בהרמת גבה.

 

בחדרי חדרים, רופאים שנתקלים במטופל שלא מוצאים לו מענה לבעיותיו ולמכאוביו ימליצו על רפואה טבעית, בטענה שאם לא יועיל לא יזיק.

אפשר לומר שהרפואה הטבעית נוגסת באחותה הגדולה, זאת משום שמגמת ההכשרה הולכת למתפתחת לכיוון הסמכה ברמת לימודים מקבילה לרפואה הקונבנציונאלית, בנוסף לראיה ההוליסטית, המחברת גוף ונפש.

 

הרופא הטבעי למד להקשיב, לקבל נתונים מהרפואה ומהכלים המתקדמים של הטכנולוגיה המתקדמת ברפואה, להבין בין השורות מה משמעות תוצאות בדיקות הדם ועל מה הן מרמזות, מה הסיכונים שעלולים לצוץ עקב חסרים כאלה ואחרים.

 

הכוח המניע את הגוף הינו ויטמינים ומינרלים. הרופא הטבעי למד עד כמה חיוניים חומרים אלו על מנת להניע, להפעיל, לגרות בלוטות ומרכזי הפרשה פנימיים כדי לשמור על ההומיאוסטאזיס של הגוף.

בשל העובדה המצערת שלרופא הקונבנציונאלי אין זמן, ולעיתים אף אינו זוכר את המשמעויות הנגזרות מחוסרים או לחילופין עודפים, אינו יודע כיצד לנהוג, ובשל כך נצמד לסימפטום. סיבות נוספות להיצמד לסימפטומים הן המחויבות למטופל מצד אחד לשפר את איכות חיו, ולהפסיק כאבים במהירות האפשרית, ומצב שני להשתמש בתרופות שפותחו ונחקרו מדעית.

 

תפקידו של הרופא הטבעי אם כן לשמור שהחולה לא ייפול בין הכיסאות, להביא לידיעתו את משמעות החסרים ועל האפשרות שהתרופה יכולה ליצור אפקט משני לצד הטיפול בבעיה, השפעה שלילית על מערכת או איבר אחר. לדאוג למלא את החסרים המולקולאריים, הויטמינלים והמינרלים. ולהביא את הגוף למצב שיעזור לגוף לרפא את עצמו. ההתאמה חייבת להיות אינדוידואלית ע"פ המצב הפיזי והנפשי, בראי הרפואה הטבעית. ​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​